אם גם אתם שייכים לזן המשקיענים שפוסח על הטייק אאוט ומכין סושי בבית, אל תוותרו על הג'ינג'ר! המוחמצים המסורתיים המלווים את הסושי קריטיים לחוויה הקולינרית היפנית ממש כפי שמלפפון חמוץ משמעותי לפיתה. פרוסות הגינג'ר הכבוש הן חמוצות-מתוקות-חריפות וירעננו לכם את החיך בין הסשימי לניגירי.
הג'ינג'ר הכבוש שאתם מכירים מן המסעדות זוהר ורוד גם בחושך. המקור לצבע נובע מתגובה כימית הנוצרת ממגע של ג'ינג'ר צעיר וטרי בתחמיץ שיוצקים עליו. מאז עברו מים רבים למרגלות הר פוג'י והורוד לרוב מגיע מבקבוקים. רוצים לוותר על צבעי המאכל? קל להכין ג'ינג'ר כבוש בבית! זו הרפתקאה קולינרית קטנה וחביבה שתיקח לכם חצי שעה ותגרום למטבח שלכם להריח מג'ינג'ר טרי. אם התמזל מזלכם ומצאתם ג'ינג'ר טרי וחתיך, אשריכם! בסופרמרקט שלי היה רק ג'ינג'ר בגיל העמידה. מאחר ואני בעד שוויון זכויות, החלטתי לתת לו צ'אנס. התוצאה? ג'ינג'ר כבוש וטעים, רק בצבע שיבה.
לעבודה!
בעזרת סכין קטנה וחדה, הורידו בליטות מעצבנות משורש ג'ינג'ר טרי אחד. עם קולפן ירקות טוב, קלפו את הקליפה העצית. מצאו לכם נקודת אחיזה טובה והמשיכו לקלף את הג'ינג'ר לפרוסות דקיקות.
משורש ג'ינג'ר אחד גדול תצא לכם בערך כוס מלאה בפרוסות. זה מספיק!
הניחו את פרוסות הג'ינג'ר בקערה ופזרו עליהן כפית מלח דק. בעזרת הידיים, עשו להן מסאז' קצרצר לפיזור המלח. הניחו לפרוסות להגיר נוזלים למשך כחצי שעה לפחות.
בינתיים, ערבבו בכוס או קערת זכוכית חסינת מיקרוגל שליש כוס חומץ (חומץ אורז באופן אידיאלי; לי נגמר), שליש כוס מים וחמש כפות סוכר לבן. הכניסו למיקרו וחממו יחד במשך דקה-שתיים. עד שהתחמיץ חם מאוד והסוכר נעלם לגמרי.
בזמן שהתחמיץ מתחמם, טלו צנצנת ריבה קטנה וריקה ושפכו לתוכה מים רותחים מהקומקום. כמות הג'ינג'ר הכבוש שנכין קטנה ולא אמורה להחזיק לנצח, אבל שיהיה.
עכשיו, טלו חופן ג'ינג'ר בידיים וסחטו ממנו את הנוזלים. העבירו לצנצנת.
חזרו על הפעולה עד תום הג'ינגר.
שפכו מעל את התחמיץ החם
וסגרו את הצנצנת. כשמצטנן, העבירו למקרר ל-24 שעות.
עכשיו אפשר לאכול סושי!
***
הכתבה נכתבה בחסות רשת סופר סושי – רשת סושיות עם אופי באזור תל אביב.
יש מכון לגי'נג'ר כבוש בלי סוכר?